מקור משנה בכורות ו׳:ד׳
4 חָטְמוֹ שֶׁנִּקַּב, שֶׁנִּפְגַּם, שֶׁנִּסְדַּק, שְׂפָתוֹ שֶׁנִּקְּבָה, שֶׁנִּפְגְּמָה, שֶׁנִּסְדְּקָה, חִטָּיו הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, וְהַפְנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֱקָרוּ. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמַּתְאִימוֹת וְלִפְנִים, אַף לֹא אֶת הַמַתְאִימוֹת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ו׳:ד׳
4 י דְּנִגְמַם מִמֵּילָא מַשְׁמַע, וְלֹא בִידֵי אָדָם. אֲבָל הֵיכָא דִתְנַן גּוֹמֵם מְפָרֵשׁ הָרַ"ב כּוֹרֵת. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּכִלְאַיִם. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם שֶׁנֶחְתְּכוּ, וְנִמּוּקוֹ כוּ':
5 יא וְהַפְּנִימִיּוֹת כוּ'. שֶׁהֲרֵי בְעֵת שֶׁפּוֹתַחַת פִּיהָ וְצוֹוַחַת הֵן נִרְאִין חֲסֵרִין. הָרַמְבַּ"ם: